ליקוי מאורות

כשהוא קיבל את הטבעת, הדבר הראשון שהוא עשה, ככה מספרים - זאת היתה טבעת קסמים, כן? - הוא ביקש אשה יפהפיה, האשה הכי יפה שהוא יכול היה לדמיין. והם היו מאושרים מאוד וחיו על אי דרומי כחלחל. ואז יום אחד הוא הסביר לה שעם הטבעת הוא יכול לתת לה כל מה שתבקש, והיא ביקשה ממנו שיבנה לה עיר. אז הוא ברא לה עיר מתוך גלי הים, מלאה כנסיות, וחצרות מהדהדות, ריקה לחלוטין. היא היתה מאושרת כל-כך, שהוא העניק לה משאלה שניה, והיא ביקשה אוניה. אז הוא נתן לה ספינת פלאים, שלא היתה צריכה שום מלחים שיטפלו במפרשי המשי וחרטום הזהב. זה הציף אותה באושר עד כדי-כך שהוא החליט לתת לה משאלה אחת נוספת."עוד משאלה אחת", הוא אמר, "אני אתן לך משאלה אחת נוספת"."תן לי את הטבעת", היא אמרה.הוא נתן לה אותה. היא חייכה אליו חיוך מלאכי וזרקה את הטבעת אל הים. מייד היא נעלמה, הספינה נעלמה, והעיר שקעה לאט-לאט מתחת לגלים.זמן רב לאחר מכן ישב האיש והסתכל בים בלי לזוז. לבסוף הוא התחיל לבכות, כי הוא הבין מה שעשה, ושהוא יישאר בודד לנצח.זה הכל. משהו כזה.צבע, זה מה שחסר, צבע. זה מה שזה נותן לך, צבעים כבדים שאפשר להריח ולשמוע. אחרת הכל אפור ומשעמם. אני רוצה ללכת למקום שבו אני אשיג את זה גם בלי זה. לדרום. להתרחק מהויטרינה המאובקת של אירופה. אם אפשר להתנסח ככה. (הוא מגחך)בוא נעזוב. תמיד רציתי לראות את הים. אנחנו לא יכולים להמשיך ככה. נכון? זאת אומרת זאת אומרת, בוא נעזוב.אלוהים, הידיים שלי קרות.אי-אפשר לעזוב?