חוטאים

יום יפה היום נכון? השמים בהירים, השמש חמה, יש בזה נחמה כלשהי אתה לא חושב?

אני שומעת את המחשבות שלך, אתה מתפלל "אוי אלוהים תשתיק את האישה הזאת", אתה פוחד לומר מילה, אני יכולה להרגיש את הפחד שלך – יש לו ריח חזק. אתה לא חייב לענות לי, למרות שהייתי נותנת את החיים שלי בעד מילה מהפה שלך, אבל זה מסוכן מידי בשבילך. שמעתי אותך כשבאת, זיהיתי את הצעדים שלך, רציתי לקרוא לך בשמך אבל הייתי מספיק זריזה לעצור את המילים. אמרתי לעצמי- אולי הם לא יודעים שזה אתה. אתה יכול לדמיין לך מה הייתה המחשבה הבאה שלי? חשבתי שפרצה מהפכה, שהמשטר מסולק ואתה באת לשחרר אותי, ואז שטלת אותי בתוך הבור הזה והכל חזר אליי. הם הולכים לסקול אותי למוות נכון?

אתה זוכר שיצאנו מהמסעדה של ההודי הזקן? סיפרתי לך את סיפור המאבק החשאי שלי ללמוד קרוא וכתוב, נערה שחיתנו אותה טרם זמנה. שוטטנו לנו לאורך החוף העזוב ואז הגענו לסוכת המציל, זה היה גן עדן בשבילנו. עשינו אהבה עוד ועוד, הגוף היפה שלך, הגב החזק שלך, מגע האצבעות שלך בעור שלי...

צלצול הטלפון שלך העיר אותנו, אתה הצצת במסך וקראת "זאת היא, מה אני אגיד לה?"...זאת היא שאילצה אותך לדווח עלינו למשטרת הצניעות, אתה סיפרת לה והיא אילצה אותך. אתה לא גאה בעצמך, אני מכירה אותך – אתה אדם טוב, אבל לפעמים אתה חלש, לפעמים אתה מלא פחד משותק מפחד. אתם הגברים כולכם – כולכם קופאים מפחד מנשים, אתם לא מסוגלים להתמודד עם התשוקות שלנו, המיניות שלנו. אתם לא יכולים לסבול את החולשה שלכם שכל כך מנוגדת לעוצמה שלנו להרגיש, לאהוב להיות...אתם לא יודעים מה לעשות עם התאווה שלנו לחיים. אתם מכסים אותנו בסמרטוטים השחורים או הלבנים שאתם מכריחים אותנו לעטוף בהם את גופנו, להסתיר את הפנים האנושיות שלנו, להכחיש את עצם קיומנו כבני אדם.

אתה יכול לברוח ממני לסוף העולם, אבל אף פעם לא תוכל לקחת ממני את השמחה שנתת לי כשהיית בא אליי רועד מתשוקה.

למרות שזה הוביל אותי לבור הזה שבו אני תקועה' מחכה למטר האבים שירסקו את הגולגולת שלי, אני אומרת לך שאני מאושרת וגאה שעשיתי את זה.

אתה הייתה האהבה היחידה שהייתה לי, אני רוצה להרגיש אותך, אני עדיין חיה.