אלפי
(לקהל) אתם יודעים מה קורה איתי? אני לא יכול להוציא לי את רובי מהראש.
מי היה מאמין שדבר בריא, גדול ומלא חשק כזה היה מצליח להתלבש על הרגשות של מישהו. אני לא יכול להוציא לי אותה מהראש. היא אולי נראתה אגוז קשה – אבל בפנים היא הייתה דיי אימהית. והיא הייתה במצב נהדר, כמו חדשה. אני מתחיל לחשוב שהיא הייתה ממש יפה. אחרי הכל זה לא בעיניים שאתה מרגיש יופי – זה ברעב של הלב הקטן והמחורבן. זה לא היה בגלל הכסף שלה – אבל זה נחמד לדעת שיש להם קצת. אז תראו אותי כעת, יש לי כמה שילינג, כמה בגדים לא רעים, אוטו, בריאות, אבל אין לי שקט נפשי. ואם אין לך את זה אז אין לך כלום – ככה שאם לא נתפסת בדרך אחת אז אתה נתפס בדרך אחרת. אני למדתי לקח – עד כמה שזה נוגע לנקבות – אף פעם אל תביא להם פרחים, בעיקר כשאתה לא מוזמן. ואל תתקשר לאף אחד. כשאני מסתכל אחורה על החיים הקטנים שלי, ועל כמה מהחתיכות שהכרתי, וכשאני חושב על כל מה שהן עשו בשבילי וכמה מעט עשיתי בשבילהם... מה התשובה? זה מה שאני שואל את עצמי כל הזמן. (מוכן ללכת) איך שלא יהיה אני צריך להוציא את כל העניין הזה מהראש שלי וזהו. אלוהים יודע כמה זמן זה יקח – אבל אני מוכרח לסבול עד שזה יעבור לי. (נכנסת סידי, צוהלת ושמחה) אי, סידי?! תשמעי, את נראית, פצצה. (מתכוון ללכת אחריה, לקהל) זה לא ארך כל כך הרבה... (יוצא אחריה)
