חתולה על גג פח לוהט

הלוואי והיית מתכער קצת, בחיי. זה היה מקל קצת על סבלה של הקדושה המעונה, מגי. אבל מה פתאום שיהיה לי כזה מזל לעזאזל. למעשה נדמה לי שמאז שאתה שותה, נעשית עוד הרבה יותר יפה. כן, מי שלא מכיר אותך, היה חושב שאתה לא יודע מה זה לקבל עצבים.

כמובן, תמיד הייתה לך התכונה הזאת להראות אדיש כמו איזה אחד שמשחק איזה משחק ולא שם זיין אם הוא ינצח או יפסיד. ועכשיו אחרי שכבר הפסדת,לא הפסדת אבל הפסקת לשחק, יש לך את הקסם הנדיר המיוחד הזה שבדרך כלל יש לאנשים נורא זקנים או חולים במחלה חשוכת מרפא, קסמם של המנוצחים. אתה נראה כל כך קריר, כל כך קריר, קריר בצורה מעוררת קנאה.

כל כך נפלא היה להיכנס למיטה עם אישיות כמוך, ואני חושבת שזה בעיקר מפני שהיית כל כך אדיש לזה. נכון שאני צודקת? אף פעם לא דאגת לזה או משהו, עשית את זה בטבעיות כזאת, בקלילות, באיטיות, עם בטחון עצמי מוחלט כזה יותר כמו לפתוח דלת לגברת או להזיז לה את הכסא ליד השולחן, בלי להביע שום תשוקה מיוחדת אליה. האדישות שלך עשתה ממך מאהב נפלא- מוזר? כן, אבל נכון..

אתה יודע? אילו חשבתי שלעולם, לעולם. ל ע ו ל ם   לא תשכב איתי יותר, הייתי יורדת למטה למטבח, בוחרת את הסכין הכי ארוכה והכי חדה שרק יכולתי למצוא ותוקעת ישר בלב שלי. אני נשבעת לך שהייתי עושה את זה!

אבל דבר אחד שחסר לי הוא קסמם הנדיר של המנוצחים, אצלי הכדור עוד ביד אדוני, ואני לא מתכוונת לוותר על הניצחון בשום מחיר!

יותר מאוחר, הלילה, אני מתכוונת להגיד לך שאני אוהבת אותך ואולי עד אז תהיה כבר מספיק שיכור כדי להאמין לי.